אנשים מציבים לעצמם יעדים שונים בחיים: לפתוח עסק, לסיים את התואר בשלוש שנים,
למצוא זוגיות, להקים משפחה, לחסוך בהוצאות , להגדיל הכנסות, להוריד במשקל, להתקבל לתפקיד ועוד המון....
חלקנו מתקשים קצת להגדיר לעצמנו מהו המקום הזה שבו אנחנו נמצאים, מהי אותה נק' ממנה אנחנו רוצים לצאת,
להתקדם, לנוע. לרב, אנו מתקשים עוד יותר להגדיר לעצמנו את נקודת היעד, אותה נקודה אליה אנחנו שואפים להגיע ,
אליה אנחנו מכוונים. אבל בין נקודה לנקודה, הקושי הגדול באמת, הוא תכנון הדרך, אותה דרך שעלינו לעשות על
מנת לצאת מהמקום בו אנחנו נמצאים אל עבר המקום אליו אנחנו רוצים להגיע. גם כשאנחנו כבר בדרך,
אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בצמתים כאשר אנחנו לא ממש יודעים לאן צריך לפנות, מהי הדרך הנכונה יותר, הבטוחה יותר, הכדאית.
לפני זמן מה יצאתי לפגישה בשדרות עם מאמנת נוספת. הפגישה נקבעה מספר ימים מראש והיא לא הצריכה הכנות מיוחדות.שנייה לפני שנכנסנו לאוטו, שאלתי במלמול אם לא שכחתי כלום.... ועניתי לעצמי "שכחת! את הרי יודעת ששכחת".
"שכחתי" לבדוק איך מגיעים לשם, לא היה לי שמץ של מושג מהי הדרך. אני לא ממש שכחתי.... אני די הדחקתי....
ידעתי שאין טעם שאבדוק הרי במילא אסתבך כמו תמיד. כן, כן , כזו אני.... כזו שיוצאת לפגישות במקומות לא מוכרים 7 שעות לפני כדי לא לאחר מפאת הסתבכות בדרך,
אחת שמאוד משרת אותה להאמין שלשאול "איך מגיעים?" זה ממש לא מוריד מערכה.
נכון?" היא השיבה שלא ולאחר שנייה המשיכה "אבל יש לי GPS".
פשוט הפעם גם חוויתי אותו.
מיהרתי להסביר: "עד לכביש איילון אני יודעת להגיע..." (יש גבול לכול דבר...) אבל היא מיד ציינה שככה זה
ב – GPS, מקלידים את הכתובת המדויקת מהמקום ממנו יוצאים. נסיעה של כשעה ורבע עברה חלפה עם הדרכה צמודה שאין כדוגמתה.
לקראת כל פניה קיבלתי התראה, הסברי רקע מלווים אותי עם נתוני קמ"ש מדויקים עד ליעד,
בנימה שהזכירה לי את המורה לנהיגה, קיבלתי מידי פעם הוראה: "השאר במסלול הימני" , קיבלתי הכוון מדויק על כל יציאה ויציאה מכביש מהיר,
שלא לדבר על הערות המשתלבות המכינות אותי כאילו נפשית לקראת....
לרקע קולו של גברבר הבוקע מתוך המכשיר (חשבתי לעצמי: "האם את הקול ניתן לבחור בהתאם למינים?!") נסעתי מלאה בביטחון אל עבר הנקודה אליה רציתי להגיע,
שדרות.
בתודה, ה – GPS".
ואני? כל מה שהייתי צריכה זה להקשיב. להקשיב ולעשות. אמרו לי לפנות – אני פונה. אמרו לי להישאר במסלול – אני ממשיכה בנסיעה.
עבורי את הדרך.
לפתוח עסק, לסיים את התואר בשלוש שנים, למצוא זוגיות, להקים משפחה, לחסוך בהוצאות , להגדיל הכנסות, להוריד במשקל, להתקבל לתפקיד ועוד המון....
כל אחד והיעדים המעצבים את העולם שלו.
לרב, אנו מתקשים עוד יותר להגדיר לעצמנו את נקודת היעד, אותה נקודה אליה אנחנו שואפים להגיע , אליה אנחנו מכוונים.
גם כשאנחנו כבר בדרך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בצמתים כאשר אנחנו לא ממש יודעים לאן צריך לפנות, מהי הדרך הנכונה יותר,
הבטוחה יותר, הכדאית.
רק אתה יכול להגדיר לעצמך בדיוק היכן אתה נמצא, ואת המקום אליו אתה רוצה להגיע. בתהליך האימון אתה מקבל סיוע וליווי בדרך. במסגרת האימון תקבל כלים יישומיים שיסייעו לך לצאת לדרך, לעלות על "כבישים מהירים" בדרך אל המטרה, לפנות ב"צמתי T ",
לצאת מסיבוב אין סופי ב"כיכר", יאפשרו לך גם לטעות בדרך (זה רצוי, זה מותר).
גייס לעצמך מידה של "חוש כיוון" ואל תוותר על האינטואיציות, תבחר לצאת לדרך.
מיכל מקובר - 054-5556660
מאמנת לתקשורת והשגיות בחיים ובעסקים.
Set as favorite
Bookmark
Email This
Hits: 1013
תגובות (0)
RSS feed Comments
כתוב תגובה
| < הקודם | הבא > |
|---|
