"לא טוב האדם לבדו" אלוהים ראה כי לא טוב האדם לבדו והפריד אותו לשני חלקים ויצר את חווה. למה? בכדי שנוכל לקבל ולתת!כאשר האדם לבד, אין הוא יכול לתת מעצמו.
אלוהים ברא את האדם בדמותו, מה זה אומר?
לאלוהים יש את היכולת להשפיע ולתת לאדם מאהבתו, האדם ביקש להידמות לאלוהים וביקש את היכולת לתת.
חווה נבראה עבור האדם בכדי שיוכל לחוות את החיים - משמע לקבל את אהבת הבורא ולחלוק אותה עם הזולת.
משמעות החיים במקרה זה, היא "לקבל על מנת לתת".
המהות במילה "משמעות" היא – לראות משהו, לזהותו בבהירות ולהפנים, ראייה ושמיעה יחד יוצרים משמעות.
אלוהים ראה את האדם לבדו והפנים כי "לא טוב האדם לבדו", לכן יצר את חווה עבורו,
בכדי ליצור עבור האדם משמעות לחיים, שהיא, לקבל את אהבת הבורא על מנת לתת אותה לזולתו.
בזוגיות, ישנה חשיבות רבה לראות את האחר באמת , משמע בבהירות, לא מהפנים החוצה, אלא מבחוץ לבפנים,
בכל פעם ליצור משמעות חדשה ומקורית המתקבלת מן האמת ולא מתוך החוויה האישית שלנו. לפני שהרגש משתלט,
עלינו לתת למח להפנים ולהבין את האחר, ולאחר שהבנו , לבדוק איך זה מרגיש.
כאשר אנו קודם מגיבים מתוך הרגש הנמוך הנובע מ"אגו" – משמע לקבל לעצמי, אנו עלולים שלא לראות את האחר,
אלא את המראה שלנו ולהגיב לא בהתאם למצב האמיתי ולאדם שמולנו,
אלא בהתאם למצבנו הרגשי הסובייקטיבי הפנימי, מצב אשר יוצר מערכות יחסים המושתתות על מילוי הצרכים שלנו ולא על קבלה והבנה
של האחר ואהבה אליו. בכדי שנוכל לקבל את האחר ולהבינו,
עלינו תחילה להבין את עצמנו ושורש הסיבות לתוצאות בחיינו בגוף, ברגש ובמחשבה.
לכן כל אדם זקוק להתפתחות ועבודה על מודעות עצמית לאורך החיים, אשר עוזרת לו לגלות את עצמו, את רגשותיו, כאביו,
לגלות את האהבה העצמית ומתוכה לגלות וללמוד איך לאהוב את הזולת. "ואהבת לרעך כמוך",
הדיבר מעיד שמה שאנו מרגישים לאחר ומה שאנו רואים באחר, זה מה שאנו מרגישים לעצמנו ורואים בעצמנו.
המשפט הוא לא רק צווי לאהוב את האחר כמו שאנו אוהבים את עצמנו, אלא גם הוראה המלמדת אותנו,
שאהבה לאחר היא המראה שלנו לאהבה לעצמנו. המראה העוצמתית ביותר בחיינו,
היא הזוגיות ומערכות היחסים במשפחה שלנו וזו שאנו יוצרים במהלך החיים. במקום העבודה או עם חברים ומכרים ,
אנו עטופים בקליפות, אשר נוצרו על ידי התרבות ומנהגים על ידיהם חונכנו. אנו נוהגים כך על פי רוב, בכדי להגן על עצמיותנו כה פגיעה ורגישה ,
אנו רוצים להיות נורמלים ומקובלים. בזוגיות, לאחר זמן מה, אנו מרגישים בטוחים והקליפות מתחילות לרדת אט אט והתנהגותנו,
הופכת להיות יותר אמיתית ומעידה על פנימיותנו ויחסנו לעצמנו.
כל דבר המרגש אותנו ומשפיע עלינו בכל צורה שהיא, הוא המראה שלנו.
כל מה שאינו משפיע, המראה של האחר. כאשר אני נמצא בחמלה ובנתינה לאחר,
הדבר מעיד על המראה של האחר שאני רואה ומזהה, לעומת זאת, כל מה שמרגש אותי כגון: כעס, עלבון, כאב, ריגוש, התלהבות, תשוקה וכיו, זוהי המראה שלי.
על פי ה"קבלה", משמעות המילה ומושג "מלך" – היא – ראשי תיבות של – מח – לב – כבד. מח – נשמה , לב – רוח ורגש גבוה – אהבה, כבד – רגש נמוך "לקבל לעצמי" וגוף.
מלך – הוא אדם , אשר הגוף והרגש שלו נשמעים לראש ולא ההיפך.
כאשר אנו מגיבים לזולת, ראשית יש לבדוק מהיכן מגיעה התגובה, האם זהו הגוף , הרגש, או השכל. לאחר הזיהוי,
עדיף להחליט מהמח איך להגיב – משמע לחשוב. זה לא אומר,
שלא צריך לבטא את הרגשות שלנו, אלא לא לתת לרגשות שלנו להשתלט על חיינו, במיוחד לרגשות הפגועים מהעבר,
אשר אינם רלוונטיים כעת. להיות מלך, זה לתת לראש ולרוח ולנשמה להוביל אותנו ,לקחת אחריות על חיינו ולעצב אותם.
כאשר אני נותן לרגש "הנמוך" להוביל אותי,
זה בדומה לכך שהסוס יוביל את הדוהר עליו לאן שהוא רוצה, ועלול להביא אותי למקומות של איבוד שליטה ואחריות, האשמת האחר וחוסר אונים.
כאשר אני חושב עם הראש ופועל מתוך מקום של רגש "גבוה", אני הוא הדוהר על הסוס ומגיע למקומות, אשר אני רוצה ומקבל אחריות מלאה על חיי ועל רגשותיי.
אלוהים אינו באמת מתערב בחיי, אני בוחר עם לערב את אלוהים בחיי, או אני מחליט לערב את הכוחות המזיקים שבתוכי,
אשר באים מתוך פחד הישרדות ו"אגו נמוך" ויוצר מערכות יחסים הרסניות ,
המאופיינות בשליטה על הבן זוג מתוך פחד נטישה, קנאה, נקמה, תסכול הנובע מתוכנו,
כאשר אנו מצפים מהאחר לתת לנו, את אשר חסר לנו ואיננו יודעים לקבלו מתוך עצמנו.
לפני שאנו נכנסים למערכת יחסים עם אדם זה או אחר, עלינו תחילה לבדוק את עצמנו מאיזה מקום אנו מגיעים אליה,
האם זה מתוך מילוי הצרכים שלנו, שאנו איננו רוצים ואיננו מוכנים ליצור בעצמנו, או שזה מגיע ממקום של נתינה אמיתית ,
אהבה ומוכנות לשותפות ויצירה.הבחירה היא בידינו!

| < הקודם | הבא > |
|---|





























