הקסם שבקסם

הקסם שבקסם

כשהגעתי לבית הורי, מאחרת כתמיד לארוחת שישי, פנטזתי על ארוחה, ומרגע לרגע הפכתי יותר ויותר רעבה, תהיתי מה נאכל ויכולתי לדמיין את הריחות והטעמים. רעבה ומלאת ציפייה פתחתי את הדלת. לא ריחות תבשילים עלו מהתנור, אמי ואחותי לא עמדו שם עם ספרי הבישול מתווכחות על מה להכין, אבי לא חתך ירקות ואחי לא הפשיר שיפודים והכין את המנגל החשמלי. בעודי מביטה בפליאה על המטבח הריק, אמי ירדה במדרגות. "את באה איתנו? יש מסיבת שישים לע' ". ע', השכן, חוגג שישים ולי אין מה לאכול, הייתה המחשבה הראשונה שעלתה בראשי, המחשבה השנייה שעלתה בראשי הייתה 'איך חוגגים יומולדת שישים?'. שנייה לפני שאמי טרקה את הדלת אחריה, שאלתי אותה מה עושים ביומולדת שישים?

"ט' אמרה שהזמינה קוסם", היא ענתה לי.

'קוסם?!' חשבתי לעצמי, 'קוסם זה לא לילדים?'. נזכרתי שאבי אמנם בן 56, אבל יום אחד בעוד ארבע שנים גם הוא יהיה בן שישים, ואיך נחגוג לו אז? החלטתי ללכת למסיבת היום הולדת של ע'. שכנעתי את עצמי שאני לא הולכת בשביל הקוסם, אני הולכת כדי לגנוב רעיונות לימי הולדת למבוגרים וגם בטח יהיה שם מלא אוכל טעים ואני גוועת ברעב.  

כשהגעתי לחצר ביתו של ע'. רן הקוסם היה כבר על הבמה, ומה שהתחיל אצלי בתור ספק הפך במהרה לסקרנות ובהמשך לפליאה. הצלחת הייתה מלאה בכל טוב אך אני רק התבוננתי איך קסם מתרחש מול עיניי. כיצד הבלתי מוסבר גורם לנו לחזור בזמן לתקופה הנאיבית שבה רצינו להאמין בהכל. תארו לכם את מבטי התדהמה בקהל כשרן העלה מתנדב אקראי לחלוטין לבמה וביקש ממנו לצייר ציור על דף,  רן הלך ונעמד בקצה השני של החדר וצייר סימולטנית גם הוא. כמובן שאין לי כל הסבר כיצד רן ניחש במדויק את הציור שצייר המתנדב ומצאתי את עצמי נהנית מאי הידיעה. חשבתי, שבזה טמונה קסמה של ההופעה. אתה אמנם מודע למה שמתרחש אבל מעבר ליכולתך להסביר זאת.     

בהמשך ההופעה רן ניחש מספרים, מילים וציורים שאנשים חשבו עליהם, בדרכים מבדרות אך משהו אחד חקוק בזכרוני יותר מהכל כשרן הזמין בעזרת כדור נייר שנזרק לקהל "מתנדבת" נוספת.  זאת הייתה ט', אשתו של ע', שעלתה מצחקקת ונבוכה, אך גם מחויכת ונרגשת. כדי להקל על ט' את המבוכה, רן קרא לע' לעלות לבמה. רן אמר שהוא "הולך לחבר ביניהם", צחקוקה של ט' התגבר בעוד ע' התלהב מהרעיון. ע' אמר בסקפטיות "איך תחבר בינינו? אנחנו נשואים 30 שנה, מאוחר מידי לחיבורים". אך רן רק שתק וביקש מט' לעצום את עיניה. הקהל עמד בדממה מוחלטת כשהוא נגע בזרועו של ע' ושאל את ט' אם הרגישה משהו. כולנו פערנו עיניים כשט', אשר כל אותו הזמן הייתה בעצימת עיניים, לא הבינה על מה המהומה וענתה באדישות שכן. היא חשה נגיעה. בדיוק באותו מקום בו נגע רן בע'! רן אמר וקיים. הוא אכן גרם לחיבור להתרחש ולקהל מלא באנשים לעמוד חסר מילים.

לאט לאט ה"מתנדבים" התחילו להתנדב באמת, לרצות לעלות לבמה, להשתתף, להתנסות, להתלהב, הם כבר לא היו "מנודבים". מרגע לרגע האנשים המבוגרים בחולצות המכופתרות הפכו לילדים שרק רוצים שיבחרו בהם לשחק. רוצים להיות חלק מהמופע הזה שהוא כולו חזרה לילדות.

ע', ט', ושאר הקהל המכובד והסקפטי, מאוד נהנה מההופעה, בעיקר ברגע שהפסיקו עם הסקפטיות ועברו לעולם הפשטות, עולם שבו פשוט מקבלים את מה שיש, עולם שבו הכול אפשרי וכן, גם קסמים.

במהלך ההופעה שכחתי מהאוכל הגשמי והרהרתי במישור הרוחני, בין לבין הבנתי - יש קסם בקסם. דרכו ניתן להשתחרר מכל הרצינות, העקבות, הגינונים, הנורמות, מהמבוגרים שהפכנו להיות. להשתחרר, וליהנות כמו ילדים. הרעב הפך לרעב לרצות לדעת, לרצות לראות עוד. מצד אחד המופע והקסמים גורמים לנו להפעיל את המוח ולחשוב, מצד שני כשלא מצליחים לגלות את הטריק, מקבלים את העובדה שאין גבול לאפשרויות, שהכול אפשרי, זוכים בחזרה בתמימות ילדותית וחיוך.

גיל שישים, וגם מבוגרים שהתבגרו טרם זמן, זה הרגע, רגע לפני שהזקנה קופצת, אנחנו קופצים חזרה לעולם הילדות. הקסמים מחזירים אותי לילדות שלי, ואולי נועדו לעודד את הסקרנות הילדותית שבנו, אני בטוחה שזה עובד נגד קמטים.

דיברתי עם רן כשירד מהבמה, הוא הציג את עצמו כאמן על חושי, כמי שמנסה לעזור ולגרום לאחרים לחשוב "מחוץ לקופסה". אמר שהכי חשוב לו הוא שהקהל יצא עם חיוך. שיהיה כייף, פאן. כמו כל ישראלית גאה כמובן שניסיתי לשכנע את רן שיספר לי איך עשה טריק כזה או אחר, אך הוא כמו כל קוסם גאה, כמובן שלא סיפר לי כלום. במקום זה הוא גרם לי להבין – לא משנה איך הקסם עובד, העיקר התוצאה, הפליאה, והסקרנות שכמו נולדת בנו מחדש.

רן סיפר שאת הקסמים הוא עושה באמצעות סוגסטיה, השפעה, אינטואיציה, קריאת שפת גוף ויכולת הזיכרון שלו.

הוא סיפר שמילדות החליט להתעסק עם קסמים, זה תחום שתמיד ריתק אותו. כשהיה ילד הוריו לקחו אותו להופעה עם קוסם ומאז החליט שהוא רוצה להיות קוסם. אותי מעולם לא לקחו להופעה של קוסם, חשבתי לעצמי, ואולי אף פעם לא מאוחר מידי. רן ממשיך לספר שכשהיה ילד, התחיל להופיע בפני ילדים אחרים, וגם בימי הולדת של חברים ומכרים. בהמשך התחיל להתעניין ולהיכנס לתחום העל-חושי. קרא ספרים ומחקרים רבים בתחום, כך פיתח את יכולות הסוגסטיה, ההשפעה, האינטואציה, קריאת שפת הגוף והזיכרון. גילה שהוא יכול להגיד לאחרים דברים עליהם, וככל שעשה זאת יותר כך פחות ופחות פספס ויותר ויותר דייק. "זה סוג של אימון", רן אומר, "כך פיתחתי את היכולת לקלוט אנשים, לקרוא אנשים".

רן מוסיף ואומר: "בארץ קוסם נתפס כקוסם לילדים, מקווה שזה במגמת שינוי". גם אני מקווה בשביל רן, כי הקסמים ומופע הטלפתיה שראיתי הערב הדהימו אותי, וגרמו לי להבין שאין דבר כזה מבוגר מדי. וכן – אבא יהיה בן שישים, אבל גם אבא שלי, עם הופעה מהנה ומלאת קסם שכזאת יכול להרגיש שוב איך זה ליהנות ממשהו שאתה אולי יכול להטיל בו ספק אבל אתה תמיד רוצה להאמין בו.

פרטים נוספים –

אתר אינטרנט: http://www.rangafner.com/

טלפון:

0547347776

דוא"ל:

"> כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

דוגמאות להופעות:

ימי הולדת למבוגרים, מופע המותאם לצורך קידום מכירות לחברות בהתאם למוצר שהם מנסים למכור, ועדי עובדים, בת מצוות, מסיבות רווקות, בכל מיני אירועים הוא מסתובב בין השולחנות ועושה קסמים ועוד.