נכתב ע"י אבישי מאור

שלום רב, מצ"ב עבודה שהכנתי, בתחום זה לדעתי מעניינת מסכמת הרבה מחקרים מהתקופה האחרונה בתחום זה תהנו.   טיפול תזונתי בחוליטרשת נפוצהMultiple sclerosis- MS  דורון שהינו     

 

  

 

 

 

תוכן עניינים

  תוכן עניינים.. 2מבוא. 31.0 טרשת נפוצה רקע. 41.1 תיאוריות אפשריות למחלה. 41.2 גורמים גנטיים.. 51.3 סוגי טרשת נפוצה. 62.0 סימפטומים.. 83.0 הטיפול במחלה ברפואה הקונבנציונאלית ואבחונה. 103.1 אבחון המחלה. 103.2 הטיפול במחלה. 104.0 טיפול תזונתי בטרשת נפוצה. 125.0 דוגמאות לטיפולים משלימים רלוונטיים לטרשת נפוצה ותוספי מזון 155.1 צמחי מרפא. 155.2 ויטמינים ומינרלים.. 18א.  ראיון עם מטופל. 20א.1 טיפול תזונתי אופטימאלי 22א.2 תוספי מזון- המטרה יצירת קרקע פורייה לריפוי בסמוך לשינוי התזונתי. 236.0 סיכום טיפול תזונתי בחולי טרשת נפוצה. 247.0 ביבליוגרפיה. 258.0 נספחים.. 268.1 נספח 1 עובדות סטטיסטיות. 268.2 נספח 2 חומרים מזיקים במזון 278.3 נספח 3  מזונות עשירים באשלגן 288.4 נספח 4 תגובה חומצית או בסיסית של מזונות. 298.5 נספח 5 תוספי מזון וצמחי מרפא מיוחדים.. 30 

מבוא

 בעבודה זו אציג את הנושאים הבאים:

• רקע לטרשת נפוצה: מהי, תיאוריות אפשריות, סוגים שונים של ביטויי המחלה.
• סימפטומים - למחלה סימפטומים רבים ננסה לתמצת את רובם.
• כיצד הרפואה הקונבנציונאלית מתייחסת למחלה.
• טיפול תזונתי: בחלק זה אבחן אפשרויות טיפול שונות למחלה, דרך המידע הקיים בספרות מקצועית ודרך החומר הנלמד בכיתה.
• תוספי מזון- בחלק זה הוספנו גם צמחי מרפא שכן לדעתנו חשיבותם רבה אם כי בטיפול עצמו לא התייחסתי אליהם.
• ראיון עם המטופלת וטיפול תזונתי עם תוספי מזון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים
 1.0 טרשת נפוצה רקע

טרשת נפוצה[1] -באנגלית  MSאו  Multiple Sclerosis (טרשת היא מילה נרדפת להתנוונות) הינה מחלה כרונית של מערכת העצבים, המחבלת בתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים המרכזית על ידי פגיעה והפחתה במיאלין[2]. שכיחות המחלה אינה גבוהה במיוחד והיא עומדת על מקרה אחד לכל אלף איש. המיאלין עוזר בעיקר להעברת זרמים חשמליים בין תאי עצב. הנזק להעברת הזרמים מחבל בתפקוד המוח (שמבוסס על העברת זרמים חשמליים), מה שמשפיע על תפקוד הגוף כולו. תהליך זה גורם לפגיעה באיברים שונים. התקיפה האוטואימונית  עצמה נעשית על ידי תא [3]T. בעקבות כשל במערכת החיסונית, תאי T מזהים חלקים בריאים של מערכת העצבים המרכזית כזרים ותוקפים אותם כאילו היו תאים הנגועים בוירוסים. בעת התקיפה על המיאלין, נוצרת נפיחות אשר מגרה תאים לבנים אחרים להצטרף ל"מאבק". הנפיחות גורמת לדליפות במחסום הדם-מוח ([4]BBB), אשר נועד להגן על הרקמות הרגישות של המוח מזיהומים ונוגדנים, בנוסף, נזילות אלו גורמות לנפיחות נוספת, להפעלה של סוג נוסף של תאים חיסוניים בשם מקרופאג'ים ולשחרור של חלבונים הרסניים. התוצאה הסופית היא הריסה של מיאלין, תופעה בשם דהמיאלינציה.הערכה היא שבישראל ישנם כ 5000 חולי טרשת נפוצה, בעולם כולו למעלה מ 3.6 מליון[5].

1.1 תיאוריות אפשריות למחלה

כיום, עדיין לא התגלו גורמים כלשהם לפריצת המחלה, מלבד הכשל במערכת החיסונית, שגורמיו אינם ידועים. ישנן אמנם תיאוריות נוספות:·               האפשרות הפופולארית ביותר הינה זיהום ויראלי אשר עלול לגרום במהלך החיים לתגובה חיסונית חריגה. ברמה המולקולארית, הגורם הוא דמיון בין הווירוס לבין רכיב מסוים של מערכת העצבים המרכזית, מה שעלול ליצור בלבול בתאי החיסון (כזכור, המערכת החיסונית תוקפת את מערכת העצבים). ·         הצעה נוספת היא חוסר בחשיפה לשמש, מחקרים חדשים, הוכיחו את חשיבות ויטמין D (אשר שומר על תקינות רמות הסידן והזרחן בדם) למערכת החיסונית. תיאוריה זו נובעת מהסיבה  שטרשת נפוצה שכיחה יותר באנשים שחיים במרחק מקו המשווה.·               תיאוריות אחרות מצביעות על טרשת נפוצה כתגובה של המערכת החיסונית לזיהום כרוני. הקשר בין מחלת האפשטיין בר[6] עם טרשת נפוצה, הוביל להנחות שהמחלה היא תורמת ויראלית פוטנציאלית במקרים מסוימים להתפתחות טרשת נפוצה. אחרים מאמינים כי שזיהומים כרוניים של חיידקים מסוג ספירוכטה מביאים להתפרצות טרשת נפוצה. ·               עישון הוכח בפני עצמו כגורם סיכון לטרשת נפוצה.  חזרה לתוכן עניינים 

1.2 גורמים גנטיים

טרשת נפוצה אינה נחשבת למחלה תורשתית. למרות זאת, הוכחות מדעיות מצביעות על קשר בין גנטיקה לבין חשד לחולי בטרשת נפוצה, כגון: חוסר קיומה של המחלה אצל אנשים ממוצאים מסוימים, והשוני בשכיחות המחלה אצל אנשים ממוצאים שונים. לדוגמה: המחלה נפוצה הרבה יותר אצל אנשים ממוצא אירופאי מאשר מוצא אפריקני או אסיאתי. (ראה8.1 נספח 1 עובדות סטטיסטיות )אצל תאומים זהים, במקרה של טרשת נפוצה אצל תאום אחד, סיכויו של התאום השני לחלות במחלה ממריאים ל 30%  (הסיכויים לחולי בין המשפחה עומדים על בין 1% ל-3%; באוכלוסייה השכיחות עומדת על פחות מעשירית האחוז (0.1%) או לחלופין: מקרה אחד לכל אלף איש). אצל תאומים שאינם זהים (אינם בעלי גנטיקה זהה), האחוז קרוב לאחוז בין אחים רגילים, ועומד על 4%. העובדה שהסבירות לחולי במחלה במשפחה היא נמוכה מ-100% מצביעה על העובדה שהמחלה אינה נשלטת לחלוטין על ידי גנטיקה. מחקרים מצביעים על גרימת המחלה על ידי מספר גורמים, כל אחד עם השפעה חלקית, ולא על ידי גן אחד או גורם אחר שעומד בפני עצמו.               חזרה לתוכן עניינים

1.3 סוגי טרשת נפוצה

הטרשת הנפוצה מתחלקת לארבעה סוגים, אשר לכל אחד דפוס התנהגות שונה, המתבטא בתסמינים שונים. לחולים יש בדרך-כלל יותר מצורה אחת של המחלה, ולפעמים בעת ובעונה אחת.  גרף הממחיש את דפוסי ההתנהגות של סוגי הטרשת הנפוצה השונים (מתוך אתר ויקיפדיה)        חזרה לתוכן עניינים
טבלה זו מציינת סוגי הטרשת, אופיים, אחוזם באוכלוסייה ואופי ההתקפים, אם ישנם.         חזרה לתוכן עניינים

2.0 סימפטומים

סימפטומיים בולטים במיוחד:דיסארתריה (ליקוי בדיבור), אטקסיה (בעיות קואורדינציה ומוטוריקה) ורעידות, נקראים כיום שלישיית שארקו על שמו של מגלה מחלה. רעידה (tremor):היא תנועה קצבית או רטט בלתי נשלטים. עבור אנשים רבים, רעידה מופיעה כאשר הם רוצים לעשות דבר מה או שולחים יד לקחת דבר מה. תופעה זו נקראת רעידה הקשורה לכוונת פעולה (tremor intention). הרעידה יכולה להתקשר גם לתנוחה (postural). היא מתרחשת בישיבה או בעמידה, בעוד השרירים מחזיקים חלק מהגוף כנגד כוחות הכבידה. בטרשת נפוצה, הרעידה היא בדרך כלל צירוף של שני הסוגים. לעתים קרובות הרעידה מופיעה לצד קשיי תנועה אחרים, כמו חולשה בשרירים ובעיות בהליכה. רעידה מופיעה בעיקר ביד או בזרוע, אך היא יכולה להשפיע גם על הרגליים, פלג הגוף העליון או הראש. היא עשויה להתפתח בהדרגה או במהירות. לעתים היא מופיעה בזמן התקף, ואף שרק לעתים נדירות היא נעלמת כליל, עוצמתה תפחת בסיום ההתקף. שרירים:אחד מהתסמינים של המחלה הינו ניוון שרירים. לעיתים השימוש בשרירים נהיה קשה יותר עם הזמן, חולים יכולים לסבול מניוון שרירים אם אינם מבצעים פעולות עזר כגון פיזיותרפיה. תופעה זו מתרחשת בעיקר בגפיים.פגיעות בראייה:                                                                                    פגיעות בראייה הינן סימפטום נפוץ בין חולי טרשת נפוצה. זרמים חשמליים מתקשים להגיע למוח. הראייה יכולה להפוך למטושטשת, חולים יכולים לסבול מחבלה בראיית צבעי ירוק-אדום, תסמין של עיוורון צבעים. במקרים חמורים, חולים נעשים עיוורים לחלוטין בעין אחת, או בשתיהן. פגיעות בתהליכי חשיבה:סימפטום נפוץ נוסף הינו חוסר ריכוז המחשבה. החולים אינם מסוגלים להתרכז בגלל התפקוד הלקוי של המוח. חולים מתאפיינים גם בשיפוט לקוי ובחוסר תשומת לב. עיכול: בקרה על סוגרים נעשית לקויה ואף נעלמת עם התקדמות המחלה, והחולה אינו יכול לשלוט על צואה ושתן.   חזרה לתוכן עניינים תפקוד מיני: עם החמרת המחלה, תפקוד מיני אינו מאופשר והחולים הזכרים יסבלו מאין אונות. רגשי:כאשר נפגעים חלקים במוח הקשורים ביכולת ההבעה הרגשית של החולה הוא מאבד את השליטה על הרגש. חולים עלולים לסבול  מדיכאון, התפרצויות של בכי ותסמינים אחרים של ייאוש (חולים הסובלים מדיכאון עמוק, יכולים בסופו של דבר לפתח מחלת נפש אחרות כגון פרנויה). מצד שני הם עלולים לחוות שמחה ללא סיבה ולעתים נמצאים במצב של אופוריה.כללי: אפשרי אובדן תחושה בעיקר בפריפרייה: עקצוצים על העור, כאבים לא מוסברים ודקירות.הפגיעה במיאלין גורמת להפרעות בהעברת הפולסים החשמליים, דבר שגורם לתפקוד לקוי של מערכת העצבים. אצל כל חולה המחלה היא בדרגה שונה. כמו כן התסמינים משתנים מחולה לחולה. אצל חלק מהחולים תנועות פיזיות נהפכות קשות יותר לביצוע עם הזמן, ודורשות יותר מאמץ. במקרים מסוימים וחמורים של המחלה, המוגבלות הפיזית יכולה להפך לנכות של ממש, וחולים נאלצים להשתמש בקביים או בכיסא גלגלים. חולים יכולים לסבול מתשישות, חום גבוה וכאבי ראש, סימפטומים שונים צצים בכל מטופל בשל העובדה שהפגיעה שונה מאדם לאדם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים
3.0 הטיפול במחלה ברפואה הקונבנציונאלית ואבחונה

3.1 אבחון המחלה

לטרשת הנפוצה אין אבחון ייחודי וקשה לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים, אך ניתן לגלותה על ידי שילוב של בדיקות אחרות, ביניהן: בדיקת דם, MRI[7], [8]CSF ועוד. בנוסף, אין אפשרות לקבוע בוודאות את קיום המחלה רק לאחר שני אירועי איבוד מיאלין (דהמיאלינציה) אנטומיים (לא על ידי גורם חיצוני אלא גופי) ברווח של לא יותר מ30 יום. את חומרת המחלה וההידרדרות הקלינית (ראה 1.3 סוגי טרשת נפוצה) אין אפשרות לקבוע מראש, אך קיימות מספר בדיקות המאפשרות לקבוע אם המחלה תהיה שפירה או חמורה יותר, ביניהן בדיקת ה MRI וה CSF.

3.2 הטיפול במחלה

כיום, עוד לא נמצאה תרופה משמעותית ומוחלטת למחלה, אך קיימות מספר שיטות טיפול שהוכחה יעילותן:

טיפול בהתקפים

במקרים של התקפים, חולים שמתאשפזים מקבלים עירוי של סטרואידים במנות גדולות, כדי להפסיק את ההתקף ולעצור את הפחתת המיאלין.

טיפול בטרשת התקפית-הפוגתית

כיום בארצות-הברית ישנן 6 תרופות מאושרות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לחולים הסובלים מטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. 3 מהן הן חלבונים המשומשים כדי לרסן את המערכת החיסונית מלפגוע במערכת העצבים. התרופה הרביעית הינה קופקסון שמורכבת ממספר חומצות אמינו. התרופה מגינה על החולה בכך שהיא מחליפה את המיאלין כקורבן של התקפת המערכת החיסונית. התרופה החמישית נקראת מיטוקסנטרון שהוכחה כיעילה, אבל מוגבלת בשימוש מחשש מפגיעה בלב. התרופה השישית והאחרונה נקראת טיסברי ואושרה רק במאי 2006 לאחר שגרמה למספר מקרים של PML, מחלה דה-מיילנטיבית נדירה ולרוב גם קטלנית, שגורמת לנזק במוח. שש התרופות הוכחו כמפחיתות את מספר ההתקפים ומאטות את פיתוח הנכות.

טיפול בטרשת מתקדמת

הטיפול בטרשת מתקדמת קשה יותר מהטיפול בטרשת התקפית הפוגתית. קיים כיום מגוון גדול של תרופות שמאטות את תהליך ההחמרה של המחלה ופיתוח הנכות. למרות זאת, רוב התרופות הן בעלות תופעות לוואי משמעותיות, מה שמונע את השימוש הקבוע בהן ומפחית אותו למקרים חמורים ביותר.

 

 

חזרה לתוכן עניינים

 

טיפול בדהמיאלינציה

מחקרים הראו ששימוש בחלבון beta-1a בזמן ההתקפה הראשונה של מערכת החיסון על מערכת העצבים, יכול למנוע התפתחות של טרשת נפוצה. עובדה זו מעצימה את החשיבות של שימוש בטיפול זה לפני האבחנה הסופית של טרשת נפוצה.

טיפול בנזקי המחלה

רוב הנזק של טרשת נפוצה הינו בלתי-הפיך, ולכן הטיפול בפגמים מאוד חשוב. הטיפולים השונים מתחלקים לפי הפגמים הקיימים:·            ריפוי בעיסוק עוזרים לאדם לתפקד למרות המגבלה ומתאימים את הסביבה הפיזית של החולה. ·            פיזיותרפיה ואמצעים כמו כיסא גלגלים וקביים עוזרים לטיפול בקשיי הליכה. ·            קלינאי תקשורת לטיפול בליקויי הדיבור. ·            פסיכולוג ופסיכיאטר לטיפול בדיכאון ולחץ רגשי. ·            תרופות נגד דיכאון (כגון פרוזאק), לחץ, עייפות ושלפוחית רגיזה. דרכי טיפול קונבנציונאליות:רעידה ידועה אמנם כאחד התסמינים הקשים יותר לטיפול בטרשת נפוצה, אך יש דרכים לשלוט בה. התהליך עשוי להיות כרוך במידה לא מבוטלת של ניסוי וטעייה עד למציאת הפתרון המתאים. לאנשים הסובלים מרעידה קלה או מתונה, פיזיותרפיה היא הטיפול הראשון שמומלץ לנסות. מנהלת תכנית הפיזיותרפיה של האגודה לטרשת נפוצה באנגליה, ג'קי סטיבנסון, אומרת: "כשהרעידה קלה, היא נראית חלק מההתנועעות הכללית או חוסר שיווי המשקל של הגוף. במקרה זה, אם יש פיזיותרפיסט שכבר עובד אתך, על יציבה ושיווי משקל לדוגמה, ועוזר לגרום לפעולה מתואמת ואפקטיבית של השרירים - פעילות זו תעזור לדכא את הרעידות. פיזיותרפיה לא תעלים את הרעידות, אבל היא תעזור לך להפיק את המרב ממה שיש לך". (מתוך אתר האגודה הישראלית לטרשת נפוצה)ריפוי בעיסוק הוא תחום חשוב נוסף לטיפול ברעידות, לעתים בשילוב עם פיזיותרפיה. מרפא בעיסוק יכול למצוא דרכים מעשיות למזער את השפעות הרעידה על פעילויות היומיום שלך.אין תרופות ספציפיות לטיפול ברעידות המתלוות לטרשת נפוצה. ישנן תרופות המיועדות לטיפול במחלות אחרות המשפיעות לטובה על אנשים מסוימים פרופרנולול (חוסם בטא המשמש בדרך כלל לשליטה בלחץ דם גבוה).למספר קטן של אנשים הסובלים מרעידות חמורות מאוד, ניתוח עשוי להציע את הסיכוי הטוב ביותר לשיפור איכות החיים, אם כי ההליך עדיין מצוי בשלב פיתוח ראשוני. עליכם לשקול את הסיכונים ואת תופעות הלוואי הפוטנציאליות לצד גורמים כמו חומרת הרעידות, השפעתן על חיי היומיום שלכם ובריאותכם הכללית.

 

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים
4.0 טיפול תזונתי בטרשת נפוצה:

  עיכול תקין תלוי ב:מזון טרי, רצוי אורגני, הפרדה בין מזונות, לעיסה יעילה, תצרוכת של וויטמינים מינרלים, תוספי תזונה, הורדת סטרס, איברי מערכת עיכול תקינים, רמת אנזימים תקינה, פלורת מעיים תקינה, פעילות גופנית (מסייעת להכניס סוכר מהדם לשרירים), מזונות עשירים באשלגן, נשימות לפני ארוחה, פחות מזון מהחי (חומצי), ארוחות קטנות ועוד. "כדי לרפא את הפצע צריך קודם לסלק את הקוץ" (ראה 8.2 נספח 2 חומרים מזיקים במזון)- ראשית אנו מוציאים גורמים אלרגניים כמו מוצרי חלב וגלוטן. להוציא מהתפריט חלב ודברי חלב פרה - (אפשר לתת חלב עיזים ומוצרי עיזים וכבשים). אפשר לספק לגוף סידן באכילת סרדינים וטחינה גולמית, עלי רוקט, עלי גפן ועוד... יש תחליפי חלב כגון טופו וסויה אשר מספקים סידן לגוף בכמות הנדרשת. (ע''פ נתוני "שירותי בריאות כללית", ב- 60 גר' טופו ישנה רמת סידן של 304 מ''ג, ואילו כוס חלב פרה (כמות זהה) מכילה 220 גר').חלב הפרה הוא אלרגן מכיל לקטוז שהוא הסוכר העיקרי בחלב פרה. אצל אנשים רבים, חלק ניכר מאוכלוסיית העולם קיימת רגישות ללקטוז. אצל בני אדם יורדת רמת יצור הלקטאז בבגרות ובמקרים רבים לא יכולים לפרק ולספוג את הלקטוז לגוף מכיוון שקיים חסר באנזים לקטאז אשר מפרק אותו. אמנם חלב נחשב לבריא בשל כמויות הסידן שבו, שחשוב לגדילת ושימור העצמות ולתפקיד העצבי.ישנם מחקרים הטוענים שחלבונים בחלב הפרה חוסמים את ספיגת הסידן בגוף לבניית העצמות ועל כן נקשר במספר מאמרים לאוסטאופורוזיס (דילול עצם). מעבר לכך, המתנגדים לשתית חלב פרה טוענים כי בצריכת החלב יש סיכון בריאותי שמקורו בתנאי הגידול של הפרות במשק המתועש: אנטיביוטיקה - שניתנת לפרות כתגובה לדלקת העטין הנפוצות במשק ולמחלות אחרות: גלקטוז - הידוע כאחד הגורמים לסרטן השחלות, ועוד. צריכתו גורמת לעלית הכולסטרול ומכאן הדרך למחלות קצרה. 


להוציא מהתפריט דברי מאפה או מוצרים העשויים מקמח – מכילים גלוטן, אלרגן מאוד חזק.

לא לצרוך סוכר לבן - כמו כן גם שוקולד ועוגות, סוכריות, גלידות ומשקאות קלים, אינם מכילים ערכים תזונתיים גבוהים וגורמים לאינדקס גליקמי לא יציב (עליה חדה והנחתה של הסוכר בדם). אפשר לצרוך מעט סוכר ענבים אשר נספג מהר בדם או מעט סוכר חום שלא עבר תהליכי זיקוק. יש אינדקס גליקמי לא יציב:
סוכרים ופחמימות הופכים מהר מאוד לגלוקוז במחזור הדם (תוך דקות), הלבלב מייצר כמות גדולה של אינסולין על מנת להפחית את הסוכר בדם ואז יש ירידה דרסטית של סוכר באופן חריג - מצב של היפוגליקמיה המאופיין בחולשה ובעייפות רבה כתוצאה מכך משתחררים הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל כולל אדרנלין הגורמים להתכווצות כלי דם, להאצת קצב הלב ועוד. מערכת העצבים האוטונומית המפקחת על מערכת העיכול ומחזור הדם - הופכת לדרוכה יתר על המידה, מצב זה מלווה בעצבנות ובחרדה ובתחושת חוסר נשימה, השרירים הופכים למתוחים "ומוכנים להגיב". ועל כן השינויים החדים באינדקס הגליקמי (כמות הסוכר בדם) עלולה להיות חוויה מהממת וקשה, חוויה שעלולה להגביר את התשישות אשר כבר קיימת בחולי טרשת נפוצה.    חזרה לתוכן עניינים  המלצות תזונתיות:להימנע מארוחה מאוחרת (לכל היותר 20:00 בערב) – ארוחה מאוחרת מונעת ממערכת העיכול לנוח מה שיכול לגרום בעיות ביום המחר שיעיקו ויקשו על המטופל בנוסף, הלילה מוקדש לשחרור סטרס יומי בעזרת הרפיה וחלומות, אם מערכת העיכול עובדת אז לגוף אין פנאי לעניינים אלו כך שנוצרת עייפות לאורך היום.  להימנע מהתעסקות כלשהי בזמן הארוחה – התעסקות כגון צפייה בטלוויזיה, מחשב, קריאה, תנועה, נהיגה ועוד יכולים להפריע לעיכול נכון ומונעים שקט ההכרחי בזמן הארוחה.  טיפול להורדת סטרס צריכת מזונות המכילים אשלגן (ראה 8.3 נספח 3  מזונות עשירים באשלגן), זאת בכדי לא להעמיס על המערכת העצבית וליצור מצב של מנוחה, יותר פעולה של המערכת הפראסימפטטית תיטיב עם המטופל. צום מיצים בתקופות ניקוי, במטרה לאזן את כוחות הריפוי של הגוף ולהביאו לרמה אופטימאלית, כך יוכל הגוף לשקם עצמו באופן מיטבי. מזונות בסיסיים (ראה 8.4 נספח 4 תגובה חומצית או בסיסית של מזונות)- צריכתם תקל על הגוף, ותסייע להחלמה. להימנע מצריכה של שומנים רוויים:רקמת העצב מכילה כמויות גדולות של ליפידים, ולכן הופנתה תשומת לב מיוחדת לתפקידו של השומן במזון ולהשפעותיו המרפאות האפשריות על חולי טרשת נפוצה. ליפידים במזון מספקים מקור מרוכז של אנרגיה, מובילים ויטמינים מסיסים בשומן והם מקור לחומצות השומן החיוניות. חומצות שומניות התכונות הפיזיקליות המבדילות בין חומצות שומניות הן מספר קשרי הפחמן הכפולים בשרשרת הפחמימנית. חומצות שומניות רוויות אינן מכילות קשרים כפולים, הן מוצקות בטמפרטורת החדר והן נמצאות בבשר בקר, בשומן חמאה, בשמן קוקוס ובשמן גרעיני תמרים. חומצות שומניות חד-בלתי רוויות מכילות קשר כפול אחד והן נמצאות בקנולה, בשמן זית, בשמן בוטנים ובמרגרינה רכה. חומצות שומניות רוויות מתחילת שנות ה-50 הועלתה האפשרות שצריכה גבוהה של שומן רווי, בייחוד שומן מן החי, שומן חמאה, שומן אפייה ושמנים מוּקשים עלולים למלא תפקיד באטיולוגיה של הטרשת הנפוצה ובמהלכה. ליפידים הם המרכיב העיקרי של מעטפת המיאלין ולכן סבורים שכמויות גדולות במיוחד של חומצות שומניות רוויות משנות את יציבות מעטפת המיאלין ומגדילות את הסיכון לאיבוד מעטפת המיאלין. במחקרים רבים התקבלו ממצאים הנראים עקביים, ומהם עולה שצריכה נמוכה של שומן רווי (כלומר פחות מ-20 גרם ביום) קשורה למספר החמרות קטן יותר, להידרדרות איטית יותר ולשיעורי תמותה נמוכים יותר. כל ההבדלים האלה היו מובהקים. רמות האנרגיה אצל חולים הצורכים שומן רווי בכמות של 10 עד 15 גרם ביום או פחות היו גבוהות יותר והם חשו פחות עייפות. מאידך, צריכת שומן רווי בכמויות של 20 עד 42 גרם ליום נקשרה למוגבלות מוגברת ולשיעור תמותה גבוה פי שלושה. עקב כך סביר להניח שאצל חולים בטרשת נפוצה העוברים לתזונה דלת שומן רווי יחול שיפור בפרופילי האנרגיה והעייפות. חומצות שומניות רב-בלתי רוויות כשליש מרקמת העצבים מורכבת מחומצות שומניות רב-בלתי רוויות. חומצות שומניות רב-בלתי רוויות מתוארות כחומצה לינולאית או חומצה שומנית אומגה-6, וחומצה אלפא-לינולנית או חומצה שומנית אומגה-3. חזרה לתוכן עניינים  בניסוי שנערך בניו זילנד במשך 34 שנים השתתפו 114 חולי טרשת נפוצה.
החולים צרכו שומנים רב בלתי רוויים במשך 34 שנים ולא צרכו כמעט שמנים רוויים.
95 אחוזים מהחולים שהפחיתו את צריכת השומנים הרוויים, עם זיהויי המחלה בשלביה הראשונים ועדיין ללא סימנים נוירולוגיים בעלי משמעות, נשארו עם נכות קלה למשך 30 שנים. עם חזרתם לתפריט עתיר שומנים רוויים חלה החמרה במצבם.אצל חולי טרשת נפוצה קימת הפרעה בהפיכת חומצת שומן לינולאיק אסיד לגמא לינולאיק אסיד. מומלץ כמובן להוסיף חומצת שומן מסוג ג.ל.א ולצרוך שומנים בכבישה קרה בלבד.למעלה ממחצית החולים שאכלו תפריטים היפואלרגניים חשו בשיפור ניכר במצבם.

     


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים
5.0 דוגמאות לטיפולים משלימים רלוונטיים לטרשת נפוצה ותוספי מזון

5.1 צמחי מרפא

טיפולים במספר צמחי מרפא עשויים לעניין חולי טרשת נפוצה. להלן נבחן ארבעה צמחי מרפא נפוצים: פֶרַע, ולריאן, חמוצית וגינקו בילובה מבחינת הרלוונטיות שלהם לטרשת נפוצה .

טיפול בדיכאון:
פֶרַע (st. Johns Wort)  חולי טרשת נפוצה עשויים לחוש דיכאון ונראה שלפרע יש השפעה נוגדת דיכאון. ידוע שהיה בשימוש ביוון העתיקה. הפרע הוא כיום אחד מצמחי המרפא הנפוצים ביותר בשימוש בארה"ב ומספר המשתמשים בו בגרמניה גדול ממספר המשתמשים ב-fluoxetine) פרוזאק). מחקרים קליניים רבים מצביעים על השפעתו נוגדת הדיכאון של הפרע.
השימוש בפרע בחולי טרשת נפוצה מעורר מספר שאלות חשובות:לפרע עשויה גם להיות השפעה מטשטשת-מרגיעה והוא עלול לגרום רגישות לאור.אין ליטול אותו יחד עם תרופות נוגדות דיכאון אחרות.הפרע מעורר יצירת ציטוכרום 450 P ולכן עשוי להגיב עם תרופות רבות, ביניהן כאלה הנמצאות בשימושם של חולי טרשת נפוצה (כולל amitriptyline, carbamazepine, imipramine, nortriptyline, phenytoin, Phenobarbital וprimidone )

טיפול בנדודי שינה:
ולריאן גם ולריאן הוא צמח מרפא הנמצא בשימוש נרחב. מחקרים מראים שהשורש שלו עשוי להיות טיפול יעיל לנדודי שינה. המרכיב הפעיל אינו ידוע, אבל ייתכן שהוא משפיע, באופן דומה לקבוצת הבנזודיאזפינים, באמצעות מערכת ה-GABAergic. היו דיווחים על רעילות לכבד, אבל ייתכן שמקורה היה במזהמים ולא בוולריאן עצמו. לוולריאן עשויה להיות השפעה מרגיעה חזקה ולכן טמון בו פוטנציאל להחריף את הלאות שגורמת הטרשת הנפוצה או להגביר את ההשפעות של תרופות הרגעה (כגון lioreal, tizanidine ובנזודיאזפינים) ושל אלכוהול.

טיפול בדלקות בדרכי השתן:
חמוצית וזיהומים בדרכי השתן. לחמוצית (cranberry), שאפשר ליטול בצורת מיץ או כמוסות, יש היסטוריה ארוכה של שימוש כצמח מרפא לטיפול בזיהומים בדרכי השתן או למניעתם. תכונה זו עשויה להיות רלוונטית לחולי טרשת נפוצה המועדים לזיהומים בדרכי השתן. שניים מהחומרים המצויים בחמוצית, פרוקטוז ופרואנתוציאנידינים, הם המונעים כנראה את היצמדותם של חיידקים לדרכי השתן. מחקרים קליניים מראים שהחמוצית עשויה להיות יעילה במניעת זיהומים בדרכי השתן, אבל לא נערכו מחקרים קליניים שהראו תוצאות חד משמעיות. לא ידועות תופעות לוואי שליליות, למעט שלשול ותסמינים אחרים בדרכי העיכול במקרים של צריכת יותר מ-3 עד 4 ליטרים של מיץ חמוציות ביום. חמוצית עשויה להיות אמצעי סביר למניעת זיהומים בדרכי השתן אצל חולי טרשת נפוצה המעוניינים בטיפול בצמחי מרפא.   חזרה לתוכן ענייניםטיפול בדלקות וטרומבוזה
גינקו בילובה. גינקו בילובה (ginkgo biloba) הוא צמח מרפא פופולרי במיוחד בארה"ב. הפופולריות שלו נובעת במידה רבה ממאמר המצוטט רבות שהתפרסם בשנת 1997 ונושאו טיפול בגינקו בילובה בחולים קשישים במצב של שיטיון (דמנציה). המרכיבים הכימיים של הגינקו בילובה – הגינקולידים, הם נוגדי חמצון והם גם מונעים את השפעותיו של הגורם המשפעל טסיות (platelet activating facton–PAF), שהוא בין הגורמים לפקקת (טרומבוזה) ולדלקת.
תפקידו של ה-PAF בדלקת וההשפעה המנטרלת של הגינקולידים על ה-PAF, הביאו להתעניינות באפשרות של שימוש בגינקו בילובה במקרים של טרשת נפוצה. מחקרים בבעלי חיים מראים שגינקו בילובה מפחית את חומרתה של דלקת אלרגית ניסויית של המוח וחוט השדרה (EAE). במחקר קליני קטן שכלל 10 חולי טרשת נפוצה עם התלקחויות, הביא הטיפול בגינקו בילובה לשיפור במצבם של שמונה. ואולם מחקר שנערך לאחר מכן בהשתתפות 104 חולים מצא שגינקו בילובה אינו יעיל לטיפול בהתלקחויות. לא נראה אפוא שגינקו בילובה הוא טיפול יעיל בהתקפי טרשת נפוצה. לא נחקרו השפעותיו של גינקו בילובה על מהלך המחלה ועל לקות בתפקוד הקוגניטיבי הקשורה לטרשת נפוצה.
בשל השפעותיו נוגדות הטסיות של גינקו בילובה עלול השימוש בו לגרום מפעם לפעם לסיבוכים עקב דימומים. בדיווחים על מקרים נקשר גינקו בילובה עם המטומות ספונטניות תת-קשתיות, עם שטף דם מוחי ועם דימום עיני. נראה שהשימוש בגינקו בילובה אינו רצוי לאנשים הנוטלים תרופות נוגדות טסיות או נוגדות קרישה, לאנשים עם הפרעות דימום ולאנשים העוברים ניתוח. סיכום:
טיפולים נפוצים בצמחי מרפא  צמחי מרפא העלולים להיות מסוכנים :מספר צמחי מרפא מתוארים כ"מעוררים את מערכת החיסון". אחד הנפוצים שבהם הוא האכינצאה המעורר לכאורה יצירת מקרופאגים ותאי T. תצפית זו מבוססת על מחקרים in vitro (במבחנה) ו-ex vivo (מחוץ לגוף). השאלה אם השפעה זו יכולה להיות רלוונטית למחלה אוטואימונית כמו טרשת נפוצה לא נחקרה. עקב כך אפשר לומר שייתכן שהשימוש בצמח מרפא זה כרוך בסיכון תיאורטי. צמחי מרפא אחרים שעוררו יצירת מקרופאגים או תאי T במערכות ניסוייות היו האסטרגלוס, הג'ינסנג האסיאני, הג'ינסנג הסיבירי והשום.

חזרה לתוכן ענייניםהוכח שלמספר צמחי מרפא המומלצים לעתים לחולי טרשת נפוצה יש השפעות רעילות. שלושה מתוכם (שמן זרעי בוראג', צ'פאראל וסינפיטון רפואי [קומפרי]) עלולים להיות רעילים לכבד. צמח מרפא נוסף (לובליה), עלול לגרום בחילות, הקאות, דופק מהיר, פרכוסים וחולי מוחי. (ראה 8.5 נספח 5 תוספי מזון וצמחי מרפא מיוחדים)                                              חזרה לתוכן עניינים

5.2 ויטמינים ומינרלים

 יש מידה רבה של אי הבנה באשר לשימוש בתוספי ויטמינים ומינרלים. יש תוספים שהשימוש בהם מומלץ לחולי טרשת נפוצה ללא כל הצדקה. ייתכן שהם מומלצים במצבים אחרים משום שמניחים בטעות שאם מצב של חסר בוויטמין או מינרל מסוים פוגע בתפקוד מערכת החיסון או מערכת העצבים, לעודף של אותו ויטמין או מינרל תהיה השפעה מיטיבה על הטרשת הנפוצה.  טיפול במערכת העצבים בעזרת נוגדי חימצון:ויטמין B6 (פירידוקסין) הוא דוגמה מוכרת היטב להנחה מוטעית זו: פגיעה במערכת העצבים עלולה להתרחש אם קיים חסר או עודף של ויטמין זה. ויטמינים נוגדי חמצון לעתים נשמעות טענות שהוויטמינים נוגדי החמצון כולל ויטמינים A, C, ו-E הם טיפולים יעילים לטרשת נפוצה. נכון שיש ראיות לכך שהנזק החימצוני שגורמים רדיקלים חופשיים גדול יותר אצל חולי טרשת נפוצה ושאותו נזק חמצוני ממלא תפקיד בפגיעה במיאלין ובנזק לאקסונים. ואולם ויטמינים נוגדי חמצון גם מעוררים יצירת תאי T ומקרופאגים, ולכן תיאורטית, גם בהם טמון סיכון. במחקר אחד שנמשך 5 שבועות וכלל 18 חולי טרשת נפוצה נמצא שלא היה קשר בין מתן נוגדי חמצון ובין החמרת המחלה. ואולם מחקר זה היה מוגבל מכדי לספק מידע חד משמעי לגבי בטיחות השימוש בנוגדי חמצון אצל אנשים עם טרשת נפוצה. השימוש הנרחב בתוספים נוגדי חמצון והתפקיד האפשרי שממלאים רדיקלים חופשיים בטרשת נפוצה מצריכים עריכת מחקרים נוספים על הבטיחות והיעילות של שימוש בנוגדי חמצון לטיפול בטרשת נפוצה.
לעתים ממליצים לחולי טרשת נפוצה להשתמש בתוספים נוגדי חמצון שאינם ויטמינים. ביניהם alpha-lipoic acid, קואנזים 10Q, תמצית חרצני ענבים, פרואנתוציאנידים אוליגומטריים ופרואנתוציאנידין בתוספת ויטמינים (משווק כ-Pycnogenol). תוספים אלה יקרים יותר מוויטמינים נוגדי חמצון ועד היום לא נקבע שהם עולים על הוויטמינים נוגדי החמצון מבחינת פעילותם נוגדת החמצון ויעילותם הקלינית. כמו כן ללא מידע נוסף על הבטיחות והיעילות של נוגדי חמצון בחולי טרשת נפוצה, כלל לא ברור שתוסף נוגד חמצון כלשהו הוא בטוח ויעיל לשימוש באוכלוסיית מטופלים זו.  טיפול בזיהומים בדרכי השתן:ויטמין C מומלץ לעתים לטיפול בזיהומים בדרכי השתן. גישה זו מבוססת על הרעיון שוויטמין C עשוי להעלות את חומציות השתן. ואולם אין ראיות משכנעות לכך שוויטמין C גורם להעלאת חומציות השתן או לכך שוויטמין C יעיל במניעת זיהומים בדרכי השתן או בטיפול בהם.

      חזרה לתוכן עניינים טיפול לשמירת תקינות העצם: ויטמין D וסידן ויטמין D וסידן ממלאים תפקיד חשוב בשמירה על צפיפות העצם, אבל למרבה הצער אצל חולי טרשת נפוצה הם אינם מנוצלים כיאות. יש יותר ויותר ראיות לכך שדלדול העצם ומיעוט עצם אינם מוגבלים לנשים לבנות לאחר גיל הפוריות. אצל חולי טרשת נפוצה נראית ירידה בצפיפות העצם המגדילה את הסיכון לשברים. ייתכן שאין די מודעות למצב זה. גורמי הסיכון לדלדול העצם השכיחים אצל חולי טרשת נפוצה כוללים מין נקבה (בייחוד נשים לאחר גיל הפוריות), חוסר ניידות, משקל ירוד וטיפול בסטרואידים. יש לשקול מתן תוספי ויטמין D וסידן לחולים אלה. הטיפול הניתן בדרך-כלל לחולים עם דלדול עצם ידוע, הוא תוספי ויטמין D וסידן וכן תרופות נגד דלדול העצם ו(אם מתאים) טיפול הורמונלי חליפי.
לוויטמין D יש גם השפעה מדכאת על מערכת החיסון. בבעלי חיים עם  EAE(מחלה אוטואימונית) ניכרה הפחתה בחומרת המחלה לאחר מתן ויטמין D. ואולם במחקר ראשוני שנערך לאחרונה בהשתתפות 11 חולי טרשת נפוצה, נמצא שטיפול של שישה חודשים בסוג של ויטמין D,  לא שינה את מהלך המחלה ולא הפחית את פעילות המחלה כפי שנמדדה ב-MRI. מן הראוי לערוך מחקר נוסף על התועלת הקלינית האפשרית של ויטמין D במקרים של טרשת נפוצה.  טיפול מונע (לא יעיל) ויטמין B12 בספרות הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית יש הממליצים על טיפול בוויטמין B12 במקרים של טרשת נפוצה. ההמלצה נובעת ככל הנראה מכך שחסר בוויטמין B12 עשוי, בדומה לטרשת נפוצה, לגרום נזק לחוט השדרה ולעצבי הראייה ושאצל חולי טרשת נפוצה רמות ויטמין B12 נמוכות מהרגיל. הספרות המדעית העכשווית אינה מתווה שימוש נרחב בוויטמין B12 במקרים של טרשת נפוצה, מאחר שחסר מובהק ביולוגית הוא דבר נדיר בחולי טרשת נפוצה. חסר בוויטמין B12 קיים רק בתת-קבוצה קטנה של חולי טרשת. מתן ויטמין B12 מותווה לקבוצה זו.  פטריית שיטקר:מורידה סטרס, מאזנת רמות סוכר בדם, מנקה את הכבד בצורה יעילה, מחזקת מע' חיסון. תכונות הריפוי נובעות משילוב ייחודי של פוליסכרידים נדירים, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. הרכב איכותי ונדיר זה מאפשר לשיטקר השפעה מצוינת על הפעלת מערכות ההגנה והתפקוד, וכן סיוע ותמיכה בטיפול במחלות רבות, הנובעות מתפקוד לקוי של מערכות ההגנה והחיסון.            פרופרג'יל:תוסף בעל מעלות רבות (מיוצר מהפרופוליס[9]) שרף זה נקרא גם "הפנצילין של הטבע" ומשייכים לו איכויות אנטיביוטיות. המצרים הקדמונים השתמשו בפורופוליס לשימור מומיות כמונע רקבון.    

חזרה לתוכן עניינים

 

 

א. ראיון עם מטופל

 שם: ד גיל: 54, מצב משפחתי: נ+ 2, תאריך גילוי המחלה: לפני כ 12 שנים לערך.סוג: טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (Relapsing-remitting) הערה: בעלה של ד נוכח ומסייע לי במהלך הראיון (לעיתים דיבורה לא ברור).ראשית פתחתי בהסבר קצר על היותי סטודנט לנטורופתיה וכי ברצוני לראיין אותה על מנת ללמוד על המחלה ולראות במה יכולה הרפואה המשלימה לסייע.ספרי לי כיצד התקדמה המחלה מתחילתה ועד היום?המחלה מתקדמת לאט אצלי, אך ההבדלים בין אני של היום לזו של לפני 12 שנה הם עצומים, המחלה החלה בשני התקפים קשים, בתוך שבועיים, אושפזתי ולאחר בדיקות רבות, לקח קרוב לחודש וחצי לאבחן, הגיעו למסקנה שיש לי טרשת נפוצה.המחלה מגיעה אצלי בגלים לעיתים גל מגיע רק אחרי מספר חודשים, בתוך ההתקף יש לי רעידות חזקות, אובדן תחושה בחלקים מסוימים, או התכווצות מאוד כואבת של שרירים, הטיפול בהתקף בבית החולים הוא בסטרואידים.בעלה מוסיף: לאחר כל התקף ישנה החמרה בסימפטומים (לאחר הראיון עשיתי סדר בסימפטומים) סימפטומים:

• רעידות בייחוד כשרוצה לקחת משהו.
• עלייה בנכות הגפיים התחתונות, אובדן תחושה (בכל התקף מחמיר, היום צריכה עזרה בכניסה לרכב, בשירותים, בכל פעולה הדורשת את כוח שרירי הרגליים).
• פגיעה בראיה (החלה בהתקף הראשון נוצרה דלקת בעצב הראיה, לאחר טיפול בסטירואידים השתקמה, והיום שוב יש ירידה בראיה בעקבות ההתקף האחרון)
• עקצוצים ונימול בגפיים התחתונות ( מתגבר בהתקף).
• כאבים במקומות לא מוסברים בגוף (כל העת חשה זאת).
• פגיעה בדיבור (החלה מאז ההתקף האחרון לפני כחצי שנה).
• דיכאון (בעלה ציין בפני שסובלת מדיכאון).
• בעיות במערכת העיכול (שלשולים, עצירויות של מספר ימים הן עניין שבשגרה).
• חוסר שליטה על סוגרים (החל לאחרונה- בא והולך).
• חוסר שינה (בעיה להרדם, מחשבות רבות, כאבים).
• תשישות (כל העת) רמת הוויטאליות יורדת עם הזמן.
• זיהומים תכופים בשתן.

האם עשית טיפולי רפואה משלימה ומה היו תוצאותיהן?אני הולכת למדקר סיני מזה 3 שנים אך התוצאות הן מועטות.  חזרה לתוכן עניינים אילו כדורים את לוקחת?

• כדורי שינה מסוג קסאנקס במשך מספר שנים.
• כדורים נגד דיכאון  (נורטילין) דיכאון בא והולך בתקופות  התרופה, היא בייעוץ פסיכולוג ופסיכיאטר .
•  סטרואידים בהתקף.
•  קורל (קופסקון בכדורים)  בטאפרון ורביף (בהזרקות) – מאוד האטו את התקדמות המחלה- אך במשך 12 שנים היא מתקדמת כל הזמן למעשה.
• כדורים מסוג nsaids)) אקמול נורופן וכו' לשיכוך כאבים, לעיתים קרובות הזריקות יוצרות כאבי שרירים.

תוספי מזון:

• מולטי ויטמין מינרל (במשך שנים).
• B12   (מזה שלושה חודשים ובמעקב).

מה אוכלת:תחושת התיאבון בעייתית.בבוקר קפה עם עוגיה.עד הצהריים לרוב לא אוכלת כלוםצהריים מנה קטנה של בשר עם פחמימה ריקה וסלט.בין הארוחות, עוגיה או פרי וקפה.ערב קפה עם לחם וירקות.שותה מוגז, קולה וכו'. מהו סדר היום:קמה בבוקר בסיוע בעלה, תחושה של חוסר ישע מלווה אותה מתחילת היום, בשירותים ובלבוש זקוקה לעזרה.יש פיליפינית שמסייעת במהלך היום כשהבעל בעבודה.מתניידת עם מקל, מכינה אוכל בעזרת הפיליפינית, מנסה ליצור ולפעול כדי לא להתנוון, עובדת מהבית דרך האינטרנט.קוראת הרבה ספרים, שומרת על קשר טוב עם הילדים ומקבלת הרבה תמיכה מהם ומבעלה.לקראת ערב היא ובעלה יוצאים לסידורים ביחד (קניות בסופר וכו') או הולכים לבית קפה, או נשארים בבית. (בקניות היא נשארת באוטו והוא מתקשר לשאול אותה מה מעוניינת לקנות, כשהוא חוזר בודקת את הקניות ותמיד שולחת אותו בחזרה לקנות משהו נוסף או להחליף).           חזרה לתוכן עניינים 

א.1 טיפול תזונתי אופטימאלי

 מתוך מעבר על התפריט של המטופלת וכפועל יוצא מדרך החיים שלה, התפריט  נראה כך: ראשית צום מיצים לניקיון של הגוף, לתת לרעלים לצאת החוצה במשך כ 5 ימים, מערכת העיכול תקבל מנוחה והגוף יוכל להתחיל לשקם את עצמו.בסיום צום המיצים יתבצע מעבר לתפריט המבוסס על 4 מנות פרי ועד 9 מנות ירק ליום.תפריט הפירות והירקות  יימשך כ 10 ימים, בתום 10 הימים ישולבו מעט שומנים (כף טחינה, חצי אבוקדו, אומגה שלוש ייכנס כתוסף בחלק זה בתפריט) כמו כן ישולבו מנה של תפו"א או בטטה למשך כ 5 ימים נוספים.בתום תקופת ניקוי זו נמשיך עם תזונה נטולת חלבון מן החי, נטולת גלוטן ונטולת מוצרי חלב. נשלים את החלבון ע"י שקדים, את השומן באגוזים/ אחר את הסידן בשומשום ואחרים.בכל בוקר כפית שמן זית עם לימון במים חמימים לניקוי וסיכוך המעיים.השאיפות מתזונה זו:·         יצירת מאגרי אנרגיה, שינוי בתחושת התשישות המהווה לדעתנו מקור לבעיות נפשיות ופיזיולוגיות רבות.·         יצירת קרקע טובה לריפוי של הגוף את עצמו.·         הוצאת רעלים מן התזונה אשר מגבירים את רמת הרדיקליים החופשיים בגוף ופוגעים ביכולתו להרפא.·         הורדת תכיפות, משך ועוצמת ההתקף.·         יצירת ביטחון בגוף, החזרה של האמון בגוף.·         יצירת תנאים אופטימאליים לשינה, למנוחה ולתזונה·         תזונה זו בהכרח תשולב עם פעילות גופנית, בייעוץ עם מרפא בעיסוק ופיזיותרפיסט (כבר יש לה ייעוץ כזה).·         הורדת הרעידות, למינימום.·         פתירת בעיות העיכול.            חזרה לתוכן עניינים 

 

א.2 תוספי מזון- המטרה יצירת קרקע פורייה לריפוי בסמוך לשינוי התזונתי.

• אומגה שלוש, ידועה כמסייעת למערכת העצבים וכמטפלת ברדיקליים חופשיים, (תתחיל לקחת תוסף זה מהתקופה המצוינת בתפריט)..
• פטריית שיטקר: מורידה סטרס, מאזנת רמות סוכר בדם, מנקה את הכבד בצורה יעילה, מחזקת מע' חיסון, תסייע לחיזוק הגוף- אנו מאמינים שמערכת חיסון יעילה תדע להבדיל בצורה טובה יותר בין "זר" ל"עצמי".
• פרופרג'יל- תוסף חשוב לניקוי, ושיקום של הגוף. (5.2 ויטמינים ומינרלים).
• ויטמין D וסידן (5.2 ויטמינים ומינרלים).

   

• עודף ברמות הומוציסטאין יטופל באמצעות מולטי ויטמין טבעי הכולל הויטמינים הנדרשים למנוע עליה בהומוציסטאין.
• סיבי FOS לשיקום מערכת העיכול ולשיפור מע' החיסון- יסייע בבעיות העיכול(עלול ליצור גאזים להתחיל עם 1/4 כפית לפני הארוחה).
• היה ומתפתחת דלקת בשלפוחית לחזור לצום מיצים ולהוסיף שתיית מיץ חמוציות. למשך 3 ימים.
• כדי לטפל במצבים בהם החולה סובל מרעידות ברגליים מומלץ ליטול ח.א. טריאונין.
• במידה והחולה סובל מכאבים, ניתן להקל על כאבים באמצעות תוספי מזון כמו MSM כולסטרום וצמחי מרפא.

 בהמשך  היה ושוללים רגישות לגלוטן ניתן לשלב תפריטים שונים כגון: דוגמא לתפריט המסתמך על האמור לעיל:8:00 בננה טרייה (אשלגן גבוה+ בסיסית) או פירות אלו: אגס, מלון תפוז ע"פ אותו עיקרון.10:00 סלט המורכב מ: אבוקדו (ערך אשלגן גבוה ונותן תגובה בסיסית) עגבנייה (אשלגן גבוה), פלפל אדום, מלפפון וחסה. 11:30 תפוח, תות שדה או  גזר  או שקדים, שומשום.13:30 ארוחה עיקרית: סלט המורכב מירקות המצ"ב ניתן להוסיף גזר, זרעים. ביחד עם מג'דרה מאורז מלא בסמטי ועדשים מונבטים.15:30 פירות המצ"ב.18:00 פירות יבשים או אפשרי תפו"א אפוי\ בטטה אפויה (אשלגן גבוה+ בסיסית).20:00 ארוחת ערב המורכבת ממרק ירקות\ עגבניות\ בטטה\ שעועית.חשוב לשלב את תוספי המזון וכן פעילות גופנית. מדד פיזי:בכל פעם שיש החמרה יש לחזור לתפריט הראשון צום מיצים וכו'  על מנת לסייע לגוף לשקם את עצמו.המשך הטיפול בליווי נטורופתי כל  חודשיים כולל הנחיות שיותאמו לשינויים. חזרה לתוכן עניינים  6.0 סיכום טיפול תזונתי בחולי טרשת נפוצה
תזונה :
יש לוודא אכילת פחמימות מורכבות (לאחר שווידאנו שאין רגישות לגלוטן[10]), ירקות ופירות חיים ככל שניתן וכן נבטים שונים ומיצי ירקות. מומלץ לאכול תפריט שאינו גורם לשיבוש ברמות הסוכר.
מומלץ לצרוך מזונות ממקור אורגני ולהעדיף תזונה הנוטה לצמחונות.
מומלץ להפסיק צריכת קפה, קקאו, תה רגיל, סוכר, ממתקים, מרגרינה, עוגות ביסקוויטים, אלכוהול, מזון מטוגן, מזון מוקפא או משומר.
מומלץ לבדוק אלרגיות למוצרי חלב. יש להוסיף פעילויות אהובות ומועילות כמו פעילות גופנית, יציאה מהבית להצגות, אירוח המשפחה וכו', במטרה ליצור קרקע טובה יותר לשימור וחיזוק אנרגיית החיים. טרשת נפוצה הינה מחלה קשה ביותר אשר נוכחתי לדעת מתוך עיון במחקרים (בייחוד pubmed) שכיום אין טיפול משמעותי אחיד למחלה, הטיפול כיום הוא סימפטומטי, לרפואה המשלימה יש יכולת לחזק את כוח החיים של הגוף, לדעתי כיום שילוב זה ביחד עם הרפואה הקונבנציונאלית יכול לסייע למטופל להגיע לשורש הבעיה ולסייע לו לשפר את אורח חייו ולהתמודד עימה בצורה מיטבית. לדעתי מקור כל הבעיות הפיזיולוגיות כחלק מגישה הוליסטית זו נובע מתפיסות שכליות ורגשיות של האדם ובכדי להגיע לריפוי מלא על האדם לבצע שינויים גדולים  בהרגלי החיים, כנטורופתים עלינו להדריך את האדם לאמת שבמחלה שלו.
אני שולח לד' המון אהבה והחלמה ומודים לה על ששיתפה אותי, אני יודע שעניין זה אינו פשוט, היא אישה מדהימה, יישר כוח.        חזרה לתוכן עניינים     7.0 ביבליוגרפיה1. האגודה הישראלית לטרשת נפוצה: http://www.mssociety.org.il/news/ms_news_222.htm2. ויקיפדיה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%943. אינפומד:http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=194. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA):http://www.fda.gov/5. אתר הכללית:http://www.clalit.org.il/HE-IL/Guides/SubjectIndex.htm6. אתר טבעוני:http://www.tivoni.com/index.php?action=p884182#a 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים

8.0 נספחים

8.1 נספח 1 עובדות סטטיסטיות

  תמונה המראה את גידול שכיחות המחלה בעת התרחקות מקו המשווה·         מספר הנשים הנפגעות מטרשת נפוצה גבוה פי שניים ממספר הגברים. ·         התפתחות המחלה מתרחשת לרוב בין גיל 20 לגיל 40 .·         שכיחות המחלה היא מקרה אחד לכל אלף איש .·         המחלה שכיחה יותר במדינות שממוקמות בחצי המערבי של כדור הארץ (אירופה, אמריקה הצפונית). ·         אחוז החולים ממוצא אירופאי גבוה בהרבה מאחוז החולים ממוצא אפריקני או אסיאתי .·         מספר החולים בטרשת נפוצה בישראל עומד על בין 3,000 ל-5,000 ובעולם כולו מעל 3.5 מיליון .·         לקרובי משפחה ישירים (בעיקר צאצאים) של חולה טרשת נפוצה יש סיכוי גבוה פי 8 לחלות במחלה מאשר לשאר האוכלוסייה     חזרה לתוכן עניינים 

8.2 נספח 2 חומרים מזיקים במזון

כדאי להימנע מהחומרים המיוצגים ע"י מספרים הבאים:E102 – טרטרזין זהוב ממשפחת הזפת [הפחם]: מצוי במאפים, שקדי מרק, מרקים, מקרונים, ספגטים, אטריות, דגני בוקר, פרורי לחם, שימורים, חמוצים, חרדל, תרכיזי מיצים, משקאות קלים, תוססים,ממתקים, מסטיקים, מעדני חלב, גלידות, שלגונים, רטבים ועוד..פוגע בנוירוטרנסמיטרים (המוליכים העצביים) ועלול לגרום לאלרגיות וכאבי ראש.לטרטרזין מיוחסת פגיעה בכרומוזומים ובגידולי בלוטת התריס. שילוב של טרטרזין + 110E E210, E110 – כתום צהוב ממשפחת זפת הפחם: מופיע בדגני בוקר, משקאות קלים, מרציפן, ריבות, שקדי מרק, גלידות, ממתקים, רטבים.עלול לגרום להיפראקטיביות ולבעיות קשב כמו כן, גידולים בכליה, רגישות מיוחדת למי שרגיש לאספירין, אורטיקריה, אף סתום, נזלת, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הקאות, פריחות עור, אסטמה והפרעות נשימה.E122 – אדום חום: מסוכן לרגישים לאספירין. עלול לגרום לדלקות עור אלרגיות, הפרעות קשב וריכוז – מסוכן לילדים, אסור בשימוש בארה"ב.E124 – אדום7,4 -שייך לקבוצת זפת ופחם, משמש לצביעת נקניקים, מרקים, רוטב חמוץ מתוק לאגרול, לפתנים, ריבות, ג'לי, שלגונים, יכול לגרום ללחץ בחזה, בעיות נשימה, הלם אנפילקטי או קוצר נשימה.E147 – אדום 3 : דגני בוקר, שימורי דובדבנים ותותים, נקנקיות, מוצרי בשר מעובדים, מוצרי חלב– בעיות נשימה קשות.E128 – אדום: צביעת מוצרי בשר מעובדים, נקניקים ונקנקיות, ריבות, משקאות קלים, גורם להפרעות קשב וריכוז, פוגע בהמוגלובין שבתאי הדם וגורם לאנמיה.E132 אינדיגו כחול: ממתקים, דגני בוקר, מעדני חלב, חטיפים, שלגונים, גלידות, משקאות קלים, בסקוויטים. עלול לגרום לעליית לחץ דם, פריחה על העור, בעיות נשימה, גידולים במוח.E133, E150B, E151, E154, E155, E210, E211, E212, E213, E214, E250, E251, E252, E319, E320, E321, E621, E950.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים

8.3 נספח 3  מזונות עשירים באשלגן

 

 

 

חזרה לתוכן עניינים

8.4 נספח 4 תגובה חומצית או בסיסית של מזונות

  (התגובה נקבעת לאחר עיכול המזון  וספיגתו של המזון בדם).היסודות היוצרים סביבה בסיסית הם: סידן, נתרן, אשלגן ומגנזיום.היסודות היוצרים תגובה חומצית הם: גופרית, זרחן וכלור.              חזרה לתוכן עניינים 

8.5 נספח 5 תוספי מזון וצמחי מרפא מיוחדים

היסטמין וקפאין:לאחרונה התעורר עניין במדבקת ג'ל המיוצרת בבית מרקחת ומכילה היסטמין וקפאין, שיש הטוענים שהיא משפרת את תסמיני הטרשת הנפוצה. המדבקה משווקת בשם Procarin על מחקרים שנערכו בסוף שנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50 והראו שהיסטמין במתן תוך-ורידי הביא להשפעות מיטיבות רבות בחולי טרשת נפוצה. ואולם המובהקות של תוצאות אלה אינה ברורה, מאחר שהמחקרים נערכו ללא קבוצות ביקורת והחולים שטופלו בהיסטמין טופלו בנוסף לכך בטובוקורארין (tubocurarine) ובפיסיותרפיה ועברו תבחיני אלרגיה.
התפרסמו מעט מחקרים על הבטיחות והיעילות של הפרוקארין. במחקר בהשתתפות 55 חולי טרשת נפוצה נמצא ששישה שבועות טיפול בפרוקארין הביאו לשיפור ב-67% מהחולים. התסמינים שהשתפרו היו חולשה, חוסר תחושה, חוסר יציבות בהליכה, כאבים, לאות ודיכאון. במחקר זה היו מגבלות משמעותיות, ביניהן היעדר קבוצת ביקורת והיעדר קבוצת טיפול בקפאין בלבד ושימוש במדדי הערכה עצמית.
הועלו ספקות לגבי בטיחות השימוש בפרוקארין. היסטמין עלול לגרום להתקפי אסתמה. כמו כן מאחר שלא הוכחה יעילותו של פרוקארין, על מטופלים להימנע מלהשתמש במדבקה במקום בטיפולים קונבנציונליים, בייחוד תרופות המשנות את מהלך המחלה (אינטרפרונים וגלטירמר אצטאט). יש לערוך מחקרים קליניים עם קבוצות ביקורת להערכת הבטיחות והיעילות של טיפול זה.מריחואנה דווח על כך שעישון מריחואנה או נטילת קנבינואידים דרך הפה הביאו לשיפור מספר תסמינים הקשורים לטרשת נפוצה במחקרים מוגבלים. סקר של חולי טרשת נפוצה המעשנים מריחואנה נשלח ל-230 איש ואישה ומתוכם 112 התאימו לסקר. יותר מ-90% ציינו שבהשפעת המריחואנה חל שיפור בעוויתיות, בכאבים, ברעד ובדיכאון. ממחקרים קליניים קטנים אחדים עולה שעישון מריחואנה או נטילת קנבינואידים דרך הפה עשויים להפחית עוויתיות הקשורה לטרשת נפוצה. בעכברים עם EAE הסתמנה ירידה בעוויתיות וברעד בהשפעת חומרים המתחרים עם קנבינואידים על קישור לקולטניהם (agonists) ועלייה  בעוויתיות בהשפעת נוגדי קנבינואידים. ב-1999 סקרו האקדמיה הלאומית למדעים/המכון לרפואה (NAS/IOM) את הספרות העוסקת במריחואנה. הם הגיעו למסקנה שיש מחקרים המראים שמריחואנה וקנבינואידים במתן דרך הפה עשויים להפחית את העוויתיות הקשורה לטרשת נפוצה. ניסויים קליניים גדולים הבודקים את השפעות הקנבינואידים על עוויתיות וכאב מתקיימים כעת בבריטניה במטרה לחקור עוד את השפעת הקנבינואידים על טרשת נפוצה.
בנוסף להשפעות האפשריות של קנבינואידים על תסמיני הטרשת הנפוצה, הם גם פועלים על מערכת החיסון. קולטני קנבינואידים נמצאים על מקרופאגים ועל תאי T ונראה שלקנבינואידים יש השפעה מדכאת על מערכת החיסון. הטיפול בקנבינואידים ב-EAE מפחית את חומרת המחלה.
חשוב לציין שלעישון מריחואנה יש תוצאות שליליות משמעותיות. הסיכונים כוללים סרטן, החמרה במקרים של מחלות לב וכלי דם והריונות כושלים. תסמינים נירולוגיים רלוונטיים לטרשת נפוצה העלולים להחמיר עקב שימוש במריחואנה כוללים טשטוש, חוסר קואורדינציה וחוסר יציבות בהליכה.ההבנה לגבי התגובות בין קנבינואידים ותרופות לפי מרשם רופא מוגבלת ביותר. דוח המועצה הלאומית למדעים/המכון לרפואה בארה"ב הגיעה למסקנה שאם משתמשים בקנבינואידים כחומרים ריפויים, יש לפתח דרכים בטוחות יותר לנתינתם.   חזרה לתוכן עניינים